"…You get the CD for few minutes and you stay for the second and the third round. Mashausha are seven contradictions that becomes one… one of these groups that tell about a genuine and contemporary revolution that actually happens in Israeli music without getting any attention: Talented musicians join their all contradictions and conflicts to a complete creation. West meet east, different scales and stiles live in harmony, rhythm and improvisation integrate, and jazz "winks" the ethnic. Mashausha is one of these groups that we have to cherish, a group that makes authentic Israeli music, that, in spite of its contradictions and influences, is the quality Israeli conglomerate."
(Yosmusic Hersonski)
From the Album's review in:
http://www.yosmusic.com/article.asp?id=9261&xyz=100
reviews
משאוושה Mshausha, משאוושה
הג'אז המולטי-אתני המקומי נולד כמעט במחשכים, במרתפים. נגנים מעולים מוכנים להופיע בחינם ובלבד שיקשיבו לתמהילים המקוריים שהם מיצרים. אני מקשיב ל – Azerbaijan Express של ההרכב "משאוואשה", ועולה על נתיב אקלקטי של מוסיקה המתוזמרת בשילובים של ג'אז ואלמנטים מערב-רב של תרבויות יהודית, ערבית, צפון אפריקאית, בלקנית ועד השפעות ממוסיקה הודית.
"משאוושה"? נו, טוב, פעמיים בשבוע אני מכה על חטא על שלא גיליתי את זה ואת זה. שוכב על השולחן שלי בין ערמות דיסקים, שמתוכן מבצבץ ראשי, עוד דיסק צרוב מודבק בסלוטייפ, מהסוג שאתה נוטה לדחות ולדחות. ואז זה קורה. אתה מכניס הדיסק לשמוע צלילים אחדים, ונשאר להצגה השניה והשלישית.
"משאוושה" הם שביעיה של ניגודים שחוברים לשלם. הרכב המייצר שטיחים מוסיקליים מעורבים. ההרכב בהפקת הגיטריסט גדי ציקמן והפסנתרן אבי מזור מתמרן במרחב אלתור עצום.
הנה שטיח ג'אז מרהיב – Bulgarian Hijazz. אבי מזור (שהלחין) בפסנתר מוצא נתיב כדי לייצר את המירקם החיג'אז-בולגרי הזה.
הניואנסים אינם רק בשתי וערב שמיצרים הנגנים בבניית הקטעים, אלא גם בסולואים, שהם לוקחים לעצמם. גדי ציקמן ב – Less Is more בסולו מלודי בהיר של אבי מזור בפסנתר, שבו בולט מוטיב אוריינטלי יפה.
משוואשה היא מאותם הרכבים שמספרים על מהפך של ממש, שמתחולל במוסיקה הישראליתבלי שיזכה לכותרות: מוסיקאים מוכשרים מחברים ושוזרים את סך ניגודיהם ליצירה. המוסיקה המערבית חובקת את המזרחית, סולמות וסגנונות חיים בהרמוניה, מקצב ואלתור נשזרים, הג'אז קורץ למוסיקה האתנית. אין כאן כוכבים נולדים, כי כשמוסיקה מקורית נולדת – קברניטי הרייטינג שותקים.
שיחת פסנתר (אבי מזור) הקשה (ארז מונק) הוא דואט נדיר בקטע הנקרא The Mole. מתח מיוחד בין האילתור הפסנתרני המלודי וקצב ההקשה נשמר לכל אורך הקטע.
עופר פלד מפליא בנשיפתו בקטע המצוין Her Space של גדי ציקמן שמתפתח עד דואט של בס (אסף חכימי) תופים (דני בנדיקט) מפתיע.
Middle east Fantasty – המרקם של הפנטזיה המוסיקלית הזו (גדי ציקמן) חורג מגבולות המידל איסט. הוא מתפתח לכמעט 10 דקות, שמארחים את הכינור המזמר בתוגה מלאת הבעה שלאלי חנטוב, ספירת נגינה בפני עצמה. ואז במעבר מגיע השקט הזה, פסנתר, קונטרבס שלוקחים את הסיפור לסמטה אחרת. יופי צרוף.
יש עוד יופי בדיסק המאוד מיוחד הזה, שבסיום ההאזנה השלישית, אני מחבר שוב את אריזתו בסלוטייפ כדי לשמור עליו. "משוואשה" הוא מסוג ההרכבים שיש לשמור עליהם, מאלה שטווים את המוסיקה הישראלית האותנטית, שלמרות מגוון ניגודיה והשפעותיה – היא התלכיד הישראלי האיכותי נכון להיום.
*הפרויקט זכה במלגות תמיכה לשנת 2011 של מנהל התרבות, וקרן עידוד היצירה הישראלית של אקו"ם, ובסיועם הקליט ההרכב את תקליטור הבכורה ויוצא עכשיו לסיבוב הופעות.